"וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" (בראשית, כד, כב)

נזם וצמידים הם מהתכשיטים העתיקים ביותר שניתן למצוא להם עדות בהיסטוריה האנושית. 

הם מוזכרים כבר בסיפור התנכ"י על אליעזר עבד אברהם שמצא את רבקה כשחיפש כלה לאדונו ושם נזם על אפה ושני צמידים על ידיה.

וכך גם עולם השמנים והרוקחות הטבעית מלווה את האנושות ואת עמנו משחר ההיסטוריה.

במקורותינו מוזכרים שמנים ובשמים כחלק בלתי נפרד מחיי היום־יום, מטיפוח הגוף, מרפואה מסורתית ומעבודת הקודש. בבית המקדש שימשו שמנים ובשמים להכנת שמן המשחה והקטורת. 

הידע על צמחי המרפא, השרפים והשמנים הארומטיים עבר מדור לדור ונחשב לחכמה עתיקה.

״כִּי כֵן יִמְלְאוּ יְמֵי מֵרוּקֵיהֶן, שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר, וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים.״ (מגילת אסתר)

״וְאַתָּה קַח־לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ… וְשֶׁמֶן זַיִת הִין״ (שמות ל’)